על
הבניין
פרנקל פינת זבולון 49
הבניין נבנה בשכונת פלורנטין במחצית הראשונה של שנות השלושים בין השנים 1927-1936, (השנים בהם נבנתה שכונת פלורנטין) ונכלל ברשימת המבנים בעלי ערך אורבני אדריכלי והיסטורי.
הבניין בעל ערכים אדריכליים, הסטורים וחברתיים רבים. כחלק ממרקם היסטורי לשימור הבניין מייצג תקופה משמעותית בתולדותיה של תל אביב ושכונת פלורנטין בפרט. הבניין כשלעצמו בעל ערך היסטורי בהיותו דוגמה למבנה אדריכלי שתוכנן בתקופת שיא של פריחה בתחום הבנייה, התרבות, החברה והאידאולוגיה, על בסיס עקרונות התכנון המודרניים. ערכו האורבני בא לידי ביטוי כחלק מרצף הבינוי ההיסטורי של שכונת פלורנטין שתוכנן במסגרת התוכניות העירונית יפו B הנבדלת מהשכונות הצפוניות של תל אביב והדרומיות של יפו. הבינוי הייחודי של שכונת פלורנטין יצר מרקם עשיר על קו התפר ההיסטורי בין תל אביב ליפו.
ערכיו האדריכליים של הבניין באים ליידי ביטוי בסגנונו הפלורנטיני המקומי והייחודי, ובאלמנטים המתאימים לסגנון הבינלאומי. הבניין בזבולון 49, מספר את סיפורה של פלורנטין, שכונה עברית חלוצית, שנבנתה מחוץ לגבולותיה של תל אביב אך תמיד שאפה להיות חלק ממנה. על רצף הזמן, משקף הבניין את התמורות והשינויים שהתחוללו בשכונה מבחינה תרבותית, חברתית אדריכלית ועיצובית, חזית הבניין מתעגלת בפינת הרחובות אשר הופכת לציר סימטריה עיצובי ניתן לראות זאת גם במרפסות הייחודיות והמתעגלות אשר מחברות אותו למרקם הבנוי סביבו.
הסטוריית
השכונה
הבינוי בשכונת פלורנטין שנבנתה מחוץ לגבולותיה של תל אביב, כשכונה יהודית ציונית, בתוך שטח שיפוטה של עיריית יפו, הושפע רבות מהתהליכים שהתרחשו בשתי הערים בו זמנית.
שנות השלושים אופיינו כתקופת הפריחה הגדולה של הישוב היהודי ובסביבתה. ההגירה הגדולה מאירופה אדריכלים ששבו מלימודיהם באירופה הביאו איתם רעיונות מהפכנים של בנייה מודרנית ברוח הסוציאליזם על בסיס תורתו של לה-קורבוזייה.
תל אביב הצומחת נתפסה כקרקע בתולית עליה ניתן ליישם את הרעיונות האדריכליים מאירופה וליצור מרקם עיורני חדש וייחודי כיאה לעיר העברית. מהנדס העיר דאז, שיפמן בן סירה, תמך במהפכה התכנונית שהתעלמה מהסגנון האקלקטי, שהיה קודם לכן. הסגנון הבינלאומי שתף את העיר ובניינים מודרניים צצו בזה אחר זה בתנופת בנייה שלא נראתה קודם לכן בעיר.
